חוקרים: מוצרי ספורט רבים הם חסרי ביסוס מחקרי לגבי יעילותם. איכות מחקרים רבים אחרים מוטלת בספק

מוצרים הקשורים לתחום הספורט מבטיחים לספורטאים משקאות ומזונות המעצימים את האנרגיה הגופנית, מחזקים ומעלים את היכולות הגופניות ויכולת השיקום וחידוש האנרגיה הגופנית לאחר פעילות גופנית מאומצת. האם להבטחות בדבר יעילותם של מוצרים אלה ישנו ביסוס מדעי? לכמה מן המוצרים יש יעילות מוכחת? מה טיבם של המחקרים המועטים שכן קיימים לתמיכה ביעילות חלק מהמוצרים ? ממצאי מחקר חדש שפורסם בכתב העת BMJ שופכים אור על התחום ומעלים ממצאים חמורים בנושע להבטחות מרובות ללא כיסוי מחקרי ובדבר העדר ביסוס אמפירי מספיק או קיומם של מחקרים עם חשש לניגוד עניינים, ומחקרים שאינם עומדים בסטנדרטים האקדמיים הנדרשים כמו השוואה למול אפקט פלסבו, סמיות כפולה ועוד. 

פעילות גופנית. מקור: ויקיפדיה ברשיון -cc3-sa-by. צילום: Shustov

על מנת להעריך את טבע הטבענות בדבר יעילות אותם מוצרים בחנו החוקרים 1035 אתרי אינטרנט שהציעו 104 מוצרים שהוצגו כמסייעים לשיפור יכולות ספורטיביות. מן הממצאים עלה כי מתוך כלל המחקרים והעדויות שהוצגו בפני החוקרים (החוקרים פנו בין השאר לבעלי האתרים ולמשווקי המוצרים בבקשה לקבלת הפניות למחקרים התומכים) עלה כי 52.8% מהאתרים לא סיפקו בכלל שום תימוכין מדעיים או אחרים ליעילות המוצר כפי שהוצגה בטענותיהם השיווקיות למכירת המוצרים.

מן הממצאים עולה עוד כי מתוך המחקרים שהוצגו לחוקרים, החוקרים לא הצליחו לבצע אבחון מחקרי מתאים לכמחצית המחקרים שהוצגו בשל ליקויים מחקריים. כך למשל החוקרים הראו כי רבים מבין המחקרים לא נערכו בסטנדרטים המחקריים הנדרשים ובמיוחד חשש להטייה של עורכי המחקר לאור היות חלק מהמחקרים “מוזמנים” על ידי הגורם המשווק, מה שמעלה ניגוד עניינים הפוגע קשות באמינות המחקר. כמו כן החוקרים מצאו כי בלי קשר לליקויים הרבים והעדר התימוכין במחקרים המעטים שהוצגו, גם לא נשמרו כללים מדעיים מקובלים כמו סמיות – למשל שהחוקרים לא ידעו מי היא קבוצת הניסוי ומי היא קבוצת הבקרה ושהנבדקים עצמם לא ידעו מה הוא המשקה עם החומרים הפעילים ומה הוא משקה הדמה.

לסיכום, החוקרים ממליצים לקחת בערבון מוגבל את הטענות המוצגות על ידי גורמים משווקים שונים בדבר יעילותם של תוספים לספורטאים לשיפור יכולות ומאמץ הקשורים לפעילות גופנית, בשל מיעוט תימוכין מחקריים.