צריכת יוד יודן מאצות ים
עמותת “איזון חוזר” הגישה בג”צ נגד משרד הבריאות למען הפסקת הפלרת המים. למשרד הבריאות ניתנה אורכה להשיב לבג”צ לפני תום ינואר הנוכחי. נקווה לטוב. יש נושא נוסף אשר לכאורה אינו קשור להפלרת המים; בראשית שנות השלושים לחיי הייתי חקלאי במושב ועבדתי עבודה גופנית מאוד קשה. אחרי יום עבודה הייתי נוטל בערב ספר באנגלית, קורא שני עמודים ונרדם. ואז – מספר ימים לאחר שהתחלתי לאכול אצות-ים, קראתי בכל ערב כ- 60 עמודים באנגלית – ולא נרדמתי! חשוב לדעת, שאצות-ים הן הספק החשוב ביותר ליודן – יוד. ב- 3-4 כמוסות המכילות אבקת אצות-ים יש יודן (יוד) כמו בחצי קילו דגי ים, כולל הראש ובלוטת התריס שלהם. כאשר ראיתי עד כמה אכילת אצות-ים עוזרת, גם לפעולת המוח וגם בדרכים רבות נוספות, הגעתי לידי מסקנה שנושא זה חשוב ביותר. לכן יצרתי קשר עם דקאן הפקולטה לרוקחות, באוניברסיטה העברית, פרופ’ זולמן. ספרתי לו על שינויים אשר התרחשו אצלי, לאחר שהתחלתי לאכול אצות-ים – יכולת למידה טובה יותר, עליית חום הגוף לנורמה, יותר כוח, יותר ערנות. אז, הוא אמר לי כך: הוכברג, אתה עלית על דבר חשוב ביותר. זה עתה גמרתי לבדוק תערובת של תרנגולות, שכל מרכיביה גודלו באדמות הארץ. נמצא שכמות היודן שם הייתה 10% מן האופטימום!
ובכן, עם אחוזי יודן כאלו באדמותינו אנו מצטרפים למדינות “נאורות” כמו סוריה, עירק, אירן, אפגניסטן, פקיסטן ובנגלדש. כולן נמצאות במקום המכונה “חגורת הגויטר” ע”י ארגון הבריאות העולמי, עקב כך שאחוז ניכר של התושבים שם סובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס, עם כל הסיבוכים הנוגעים לכך, בין היתר ירידה ב- IQ. פלואוריד המוכנס למי השתייה ולהשקיה של גידולי החקלאות מחמיר עוד יותר את הבעיה, מאחר והוא יוצר הורמוני בלוטת תריס מזויפים, בהם יש פלואוריד במקום יודן.
בארץ, רבים מאוד מקבלים תרופות שאמורות להחליף את פעולת ההורמונים של בלוטת התריס. אבל, אין זה הכול. בשנות ה- 40, בעקבות מחקר שיקרי, בכל ארצות המערב נקבעה קצובה יומית ליודן, קצובה של 150-200 מק”ג. מאז, לא מאשרים לערוך מחקרים אודות כמות יודן גבוהה יותר. מאידך, ביפן לא שמעו על קצובה זו ותושבי ארץ זו אוכלים כמויות של אצות-ים המספקות כל יום פי 30 יותר יודן מאשר בקצובה היומית השגויה. כך, ביפן יש אישה אחת חולת סרטן שד על כל 9 נשים חולות במחלה זו, שיש בישראל. רופא אמריקאי שניתח את הנתונים אומר שההגבלה לקצובה זו של יודן גרמה לתמותה מסרטן, בהיקף של יותר ממספר ההרוגים בשתי מלחמות העולם ביחד! חלק ניכר מאלו שמתו מסרטן בעקבות מחסור ביודן היו נשים צעירות.
אי אפשר לחיות בלי יודן – אך מאידך, התחליף התרופתי, אלטרוקסין, הוא לא הפתרון האידיאלי. למי שבלוטת התריס שלו אינה פועלת, מומלץ ליטול תחליף הורמונים טבעי. לשמירה על הבלוטה יש לצרוך אצות-ים מיובשות, טריות או בכמוסות. במקביל, לאכול מספר אגוזי ברזיל ביום כספקי סלניום וגם כמוסה אחת של סלניום, למקרה שהאגוזים עניי סלניום. הסלניום פועל ביחד עם אנזים שהופך את ההורמון 4T, שהינו הורמון המאגרים, ל- 3T, שהוא ההורמון הפעיל בתאים.
קשה להשיג יודן דרך מזון יבשתי. צמחים לא זקוקים ליודן. לכן, מרבית מוצרי החקלאות לא מכילים די יודן ולא יוכלו לספק אותו – רק אצות-ים תעזורנה. כשצורכים אצות-ים מיובשות חשוב לוודא, שאכן יש בהן את כמות היודן המקורית. אצות-ים מיובשות, שעברו עיבוד לשם שימוש קל ומיידי, בעצם איבדו את רוב כמות היודן שלהן, עקב תהליכים שעברו, תהליכים כמו הכנת דפי אצות נורי ופתיתי אצת וואקאמה מוכנים לאכילה.
– האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.
מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. “דבר העורך” הפותח מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466
