ראשי » הוליסטיקה-כללי, התפתחות אישית-הגשמה עצמית, חדשות-הוליסטיקה, מודעות עצמית, קואצ'ינג-התפתחות אישית » פעילות גופנית נגד דיכאון ושחיקה בעבודה

פעילות גופנית נגד דיכאון ושחיקה בעבודה

כיצד שחיקה בעבודה קשורה להתפתחותו של דיכאון ? איך ניתן למנוע התפתחות של דיכאון בעקבות שחיקה מעבודה וכיצד קשורה פעילות גופנית לכך ?

שחיקה בעבודה והתפתחות של דיכאון נמצאו כשני גורמים ההולכים יד ביד במחקרים שונים בעבר, יחד עם זאת טיב הקשר, אופיו ומידת מושפעותו מגורמים שונים כמו פעילות גופנית לא נחקר לעומק. 

במחקר זה ביקשו החוקרות לבחון את אופי הקשר בין שחיקה בעבודה לבין דיכאון ולבדוק האם שחיקה במקום העבודה ודיכאון קשורים למידה שבה עובד עוסק בפעילות גופנית.
לשם כך בחנו החוקרות במדגם של מועסקים את הרגלי הפעילות הגופנית, הדיכאון והשחיקה בעבודה של 1632 עובדים שנבדקו באופן קבוע במכון לסקר בבית החולים איכילוב בתל אביב. 

אומנויות לחימה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: ABDESLAM

פעילות גופנית -אומנויות לחימה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: ABDESLAM

הממצאים העלו כי עובדים שסבלו מדיכאון שהלך והתגבר במהלך פרק זמן מסוים, סבלו לאחר מכן מעלייה בשחיקה מהעבודה וגם להיפך- עובדים שסבלו משחיקה בעבודה בתקופה מסוימת, סבלו מעלייה בדיכאון לאחר מכן.
הממצא המענה במיוחד של החוקרות היה כי פעילות גופנית הפחיתה את התופעות של שחיקה ודיכאון ביחס של תלות מתאמית ישרה כלומר ככל שמתעמלים יותר, כך פוחתת רמת הדיכאון שמתפתחת בעקבות השחיקה מהעבודה. כך, השחיקה המרבית והדיכאון בשיעור הרב ביותר נמצא אצל עובדים שלא עסקו בשום פעילות גופנית ואילו בקרב עובדים שעסקו בפעילות גופנית באופן קבוע ומירבי (הפעילות המירבית שנמדדה הייתה 240 דקות פעילות בשבוע) סבלו משחיקה שהובילה לדיכאון בשיעור זניח ביותר. הפעילות הגופנית אמנם לא העלימה את השחיקה של העובד מעבודתו אולם עצרה את הדיכאון של העובד מאותה שחיקה.

החוקרות סבורות כי ייתכן שפעילות גופנית מחזקת את הגוף ומרגילה אותו להסתגל ולהתמודד עם גורמי לחץ סביבתיים באופן טוב יותר, ולכן גם לגורמי לחץ שקשורים לשחיקה מעבודה ודיכאון באופן טוב יותר שמפחית עד מאד את התופעות השליליות של השחיקה והדיכאון מהעבודה. עוד סבורות החוקרות כי פעילות גופנית מסייעת ליצור תחושת ערך עצמית, מסוגלות, יכולת התמודדות, מעודדת תחושת הישג.

ממצאי המחקר התפרסמו על ידי החוקרות הדוקטור שרון טוקר מהפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביבו הדוקטור מיכל בירון מבית הספר לניהול של אוניברסיטת חיפה בכתב העת בנושאי פסיכולוגיה יישומית Journal of Applied Psychology.

דילוג לתוכן