“התגשמות בחומר”

חלק 1 מהפרק השמיני מתוך הספר- “ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן. הוצאת מרקם

צמיחה והתפתחות אנושית בהילה
לשם סקירת היקף החוויה האנושית מן הלידה ועד למוות, בכוונתי לעשות שימוש במשאביהן של המסורת הפסיכולוגית ושל המסורת המטאפיסית גם יחד. אם המטפיסיקה מטרידה אתכם, אנא התייחסו אליה כאל מטפורה.

התגשמות בחומר
תהליך ההתגשמות [אינקרנציה] אורך חיים שלמים. אין זה משהו שקורה בשעת הלידה ומסתיים שם. כדי לתאר אותו, עלינו להשתמש במונחים מטפיסיים. התגשמות היא תנועה אורגנית של הנשמה שבה מוקרנים רטטים גבוהים, או היבטים של הנשמה, באופן רצוף כלפי מטה, דרך גופי ההילה העדינים, אל אלה הצפופים יותר ולבסוף אל תוך הגוף הפיסי. רצף זה של אנרגיות מנוצל בידי האדם במהלך צמיחתו לכל אורך חייו.
כל שלב עיקרי בחיים תואם לתדרי-רטט חדשים וגבוהים יותר, ולהפעלתן של צא’קרות שונות. באופן זה יש בכל שלב אנרגיה חדשה ומודעות חדשה, ההופכות זמינות לאישיות לצורך התרחבותה. כל שלב מציג תחומים חדשים של התנסות ולמידה. כאשר מתבוננים בחיים מזווית זו, מסתבר כי הם מלאי תגליות ואתגרים מרתקים לנשמה.
תהליך ההתגשמות מונחה בידי העצמי הגבוה. תבנית חיים זו שמורה בשכבה השביעית של ההילה, ברמת התבנית הקתרית. זוהי תבנית דינמית, המשתנה ללא הרף על-פי בחירותיו של האדם, הנובעות מרצונו החופשי, במהלך חייו וצמיחתו. עם תהליך הצמיחה, הוא מפתח את יכולתו לשאת רמות גבוהות יותר של תדרי-רטט/אנרגיות/תודעה המגיעים אל תוך הכלים שלו – גופי ההילה והצ’קרות – ובאמצעותם. כך הוא מזמן לעצמו מציאויות המתרחבות עוד ועוד ככל שהוא מתקדם בדרכו בחיים.

ככל שהאדם מתקדם, כך מתקדמת האנושות כולה. כל דור מסוגל בדרך כלל לשאת תדרי-רטט גבוהים יותר מן הדור הקודם, כך שכלל האנושות מתקדם בהתאם לתכניתו האבולוציונית לקראת תדרי-רטט גבוהים יותר ומציאויות מורחבות. עיקרון זה של התקדמות המין האנושי נזכר בכתבים דתיים רבים כמו הקבלה, הבגהבד-גיטה, האוּפנישדים ועוד.
תהליך ההתגשמות הקודם להריון תואר על ידי מאדאם בלאוואצקי (Madame Blavatsky ), ובעבר הקרוב יותר על ידי אַליס בֵיילי, פיבי בֵנדיט ואווה פייֵרַקוֹס(Alice Bailey, Phoebe Bendit, Eva Pierrakos ). על פי אווה פיירקוס, הנשמה העומדת להתגשם נפגשת עם מדריכיה הרוחיים לצורך תכנון גלגול-החיים הבא. בפגישה זו מתייחסים הנשמה ומדריכיה למשימות אותן עליה למלא כחלק מצמיחתה כנשמה, עם איזו קארמה עליה להיפגש ולהתמודד, ומאלו מערכות אמונה שליליות עליה להתנקות בדרך של התנסות. עבודת-חיים זו מכונה בדרך כלל המשימה של האדם.

לדוגמה, אדם עשוי להזדקק לפיתוח של מנהיגות. אותו האדם, בעת שייכנס לחייו הפיסיים, ימצא עצמו במצבים בהם מנהיגות היא נושא מרכזי. הנסיבות יהיו שונות לחלוטין אצל אנשים שונים, אך נושא המנהיגות יהיה תמיד במוקד. אדם אחד עשוי להיוולד לתוך משפחה בעלת מסורת עשירה של מנהיגות, כמו שושלת ארוכה של נשיאי-חברות מכובדים או מנהיגים פוליטיים, בעוד שאדם אחר עשוי להיוולד לתוך משפחה שבה אין למנהיגות זכר, ומנהיגים נתפשים כסמכויות שליליות שיש לדכאן או להתמרד נגדן. משימתו של האדם היא ללמוד לקבל את הנושא באופן נינוח ומאוזן.

על פי אווה פיירקוס, היקף ההדרכה שהנשמה מקבלת ממדריכיה בקביעת הנסיבות של חייה העתידיים תלוי במידת הבגרות שלה. ההורים הנבחרים הם אלה שיספקו את ההתנסויות הגופניות והסביבתיות הדרושות. בחירות אלה קובעות את תערובת האנרגיות שתיצור בסופו של דבר את הכלי הפיסי שבו תתגשם הנשמה לשם מילוי משימתה. אנרגיות אלה קצובות בדיוק רב והן מספקות לנשמה בדיוק את הדרוש לה במשימתה.
הנשמה לוקחת על עצמה גם משימה אישית של לימוד אישי (כמו מנהיגות) וגם “משימה עולמית”, הכרוכה במתת כלשהי לעולם. התכנון הייחודי בנוי כך שהאדם ממלא את משימתו האישית ובכך הוא מכין את עצמו למילוי המשימה העולמית. המשימה האישית משחררת את הנשמה באמצעות שחרור אנרגיות, המנוצלות אז למען המשימה העולמית.

לצורך הדוגמה שהבאתי קודם, בנושא המנהיגות, יהיה על האדם ללמוד את אותה התכונה או היכולת בטרם יעבור למלא תפקיד מנהיגותי בתחום העיסוק שבו בחר. הוא היה עשוי להתמלא בחששות לנוכח השושלת הארוכה של מנהיגים מבריקים במשפחתו, או שהיה יכול לשאוב מאותה מורשת השראה ועידוד ללכת בדרכו הלאה כמנהיג בזכות עצמו. כל מקרה הוא שונה ואישי מאוד בהתאם לאיכויותיה הייחודיות של הנשמה הלומדת.
תכנית החיים מכילה מציאויות אפשריות רבות, המותירות כר נרחב לבחירה חופשית. הפעולה של סיבה ומסובב שזורה בתוך מארג חיים זה. אנו יוצרים את המציאות של עצמנו. יצירה זו נובעת מתוך חלקים רבים ושונים של הווייתנו. לא תמיד קל להבין את הבריאה מתוך רמה פשוטה של סיבה ומסובב, למרות שניתן להבין חלק גדול מן ההתנסויות שלנו מנקודת מבט זו. אנו יוצרים כפשוטו את הדברים שאנו רוצים. מה שאנו רוצים נמצא בתודעה, בלא-מודע, בעל-מודע ובתודעה הקולקטיבית. כל הכוחות היצירתיים הללו מתערבבים במטרה ליצור התנסויות במישורים רבים של הווייתנו בעודנו עושים את דרכנו בחיים.
פירושו של מושג הקארמה בעיני הוא סיבתיות ארוכת-טווח, שגם היא נובעת ממישורים שונים של הווייתנו. וכך, אנו יוצרים ממקורות אישיים וממקורות קבוצתיים; הקבוצות הגדולות מכילות, כמובן, קבוצות קטנות יותר, והכול נארג אל תוך היריעה הרחבה של חוויית-חיים יצירתית.

לאחר שלב ה”תכנון”, הנשמה נכנסת לתהליך שבו היא מאבדת בהדרגה את מודעותה לעולם הרוח. בשעת ההפריה נוצר קשר אנרגטי בין הנשמה לבין הביצית המופרית. באותו הזמן נוצר גם רחם אתרי, המגונן על הנשמה הבאה לעולם מפני כל השפעה חיצונית, פרט לזו של האם. עם צמיחתו של גוף העובר בבטן האם, הנשמה מתחילה לחוש את “כובד” הגוף ומתוודעת אליו בהדרגה. בנקודה מסוימת, הנשמה נעשית לפתע ממוקדת בקשר זה; באותו הרגע נשלח הבזק חזק של אנרגיה מודעת מן הנשמה אל הגוף ההולך ונוצר. הנשמה שבה ומאבדת הכרה זו, אבל שוב מתעוררת בהדרגה אל הפיסי. הבזק התודעה החזק מקביל לזמן שבו העובר מתחיל “לבעוט”.

לרכישת הספר “ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן בהוצאת מרקם