ראשי » אנרגיות,חישה אנרגטית,אנרגיה רוחנית, הוליסטיקה-כללי, הילינג, רוחניות, רפואה משלימה » ילדות מוקדמת-מהספר ידי אור מאת ברברה אן ברנן

ילדות מוקדמת-מהספר ידי אור מאת ברברה אן ברנן

ילדות מוקדמת
חלק 3 מתוך הפרק שמיני מתוך הספר- “ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן. הוצאת מרקם

ילדות מוקדמת
כאשר הילד גדל והצ’קרה השנייה שלו מתחילה להתפתח, חייו הרגשיים הופכים לעשירים יותר. הילד טוֹוה עולמות דמיוניים לחיות בהם, הוא מתחיל להרגיש כישות נפרדת מן האם, ועולמות אלה עוזרים לקיים הפרדה זו. בתוך עולמות דמיוניים אלה נמצאים נכסיו של הילד. הוא מוציא שלוחות דמויות-אמבה מתוך השדה האתרי שלו ועוטף בהן עצמים אלה. ככל שהעצם חשוב יותר לבניין עולם הפנטזיה, כך יעטוף אותו הילד בכמות גדולה יותר של אנרגיית-תודעה מתוך השדה שלו. העצם הופך לחלק מן העצמי. כאשר חוטפים עצם כזה מידיו של ילד, הדבר קורע את שדה האנרגיה שלו וגורם לו כאב, פיסי ורגשי כאחד.

החל מגיל שנתיים לערך, הילד רואה את הוריו כשייכים לו, “אני, האבא שלי, האמא שלי וכו’.” הצבעים אדום-כתום וורוד מתחילים להופיע בהילה באופן ברור יותר. הילד לומד להתייחס לאדם האחר, ובכך לומד צורה ראשונית של אהבה. במונחים של שדה, הילד מסוגל להיפרד מן השדה של האם, כאשר חבל-טבור אתרי עדיין מחבר בין השניים. כך מתחילים תהליך ההפרדה ויצירתה של זהות עצמאית. הילד יוצר מרחב של פנטזיה וחי בתוכו, אך עדיין יש לו את אמא, הקשורה אליו באמצעות חבל הטבור האתרי. הילד יכול עדיין להביט אחורה ולראות שאמא אינה רחוקה מדי.

מרחב זה נתפש בראייה על-חושית כמורכב בעיקר מאנרגיה מן המישור הכחול, או המישור האתרי. במרחב זה הילד מעדיף לשחק לבד, ואם הוא מתיר למישהו להצטרף למשחק, הוא ישגיח עליו היטב ולא יסבול יותר מדי הפרעות למרחב המשחק שלו. בגיל זה אין לילד אגו חזק דיו לשמירה על הבחנה ברורה בין ה”עצמי” ל”אחר”. הוא נאבק למצוא את הייחודיות שלו, אך עדיין הוא חש מחובר מאוד לכל הדברים. חפצים אישיים הופכים לאמצעים להגדרת עצמיות נפרדת. מרחב האנרגיה הפרטי מסייע בהגדרה זו. כך, שכאשר ילד אחר בא לבקר אצל ילד בגיל שבין חמש לשבע, המארח נמצא במאבק פנימי בין רצונו לתקשורת עם האחר לבין שמירה על דימוי העצמי. כך הוא נאבק לשלוט בחפצים אישיים העוזרים לו להגדיר מי הוא, אשר סביבם הוא מיקם את תודעת האנרגיה שלו. המאבק הוא להכיר בעצמיות נפרדת ולקיים אותה, ועדיין להרגיש בקשר עם “עצמיות” אחרת.

בערך בגיל שבע, הילד מתחיל לארוג כמות גדולה של אנרגיה זהובה לתוך מרחב זה. המרחב הופך חופשי יותר, גדול יותר, מחובר פחות לאמא ופתוח יותר למבקרים. מצויד בתחושת עצמי חזקה יותר, הילד מתחיל עתה לראות את נקודות הדמיון שלו לאנשים אחרים. כעת הוא יכול להתיר ל”אחר” יותר ביטוי עצמי בתוך המרחב הפרטי שלו. הוא מניח למבקר ליצור מגוון רחב של תבניות אנרגיה בתוך מרחב זה. כתוצאה מכך, יש כעת בחיים יותר “כיף” ו”עניין”, וחיי הפנטזיה זוכים לעידוד. הילדים נכנסים לשלב ה”חבורה”. אחד מן הגורמים המאפשרים זאת הוא העובדה שעד גיל שבע לערך הושלם כיסוין של כל הצ’קרות במסך הגנה, המסנן החוצה רבות מן ההשפעות האנרגטיות מתוך השדה הסובב. הילד חש “בטוח” יותר, כיוון שזה אכן המצב בגופים ההילתיים שלו.

לרכישת הספר “ידי אור – מדריך לריפוי באמצעות שדה האנרגיה האנושי” מאת ברברה אן ברנן בהוצאת מרקם