פרי החמוציות כנגד סרטן

לצמחים רבים יש יכולות לצמצם את הסיכון לחלות בסרטן לסוגיו. יסקרו בזאת מחקרים שנעשו עם צמחים שונים, צמחים אשר עד כה לא נכתבו עליהם מאמרים בעיתוננו תזונה פלוס. הצמח אשר פעולתו תסקר בזאת הינו חמוציות (קרנברי). חלקם של המחקרים האלו היה אין ויטרו, בתנאי מעבדה וחלקם מחקרים אפידמיולוגיים. הצמח הראשון שיסקר הוא חמוציות. חמוציות Vaccinium macrocarpon Ait הן שיח פרי שמוצאו מצפון אמריקה וכיום מגודל כצמח תרבותי. בצמח זה יש שלל פיטוכימיקלים מועילים, שעושים אותו לאחד מצמחי המרפא היותר חשובים. השימוש המוכר בו הוא לטיפול בדלקות בדרכי השתן (ראו מקור מספר 1 ברשימה). יש בו סוכר מיוחד, D-מנוז, שלא מאפשר לחיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן להיצמד אל הדפנות שם. כך, חיידקים שמגיעים לדרכי השתן נסחפים החוצה. פרואנטוציאנידינים המצויים בחמוציות נוטלים אף הם חלק בסילוק החיידקים מדרכי השתן (2). חומרים אלו נמצאו עוזרים גם למניעת יכולתם של חיידקי הליקובקטר פילורי המצויים בקיבה להדבק אל דפנותיה ובכך לגרום לכיבי קיבה, כיבי תריסריון ואף לסרטן הקיבה (3). מחקרים שנערכו באקראי ועם סמיות כפולה לימדו שבקיבתם של אנשים ששתו מיץ חמוציות הייתה אוכלוסיה הרבה יותר מצומצמת של החיידק הליקובקטר פילורי (4). מאמר זה יסקור מחקרים נוספים שנערכו עם צמח מרפא חשוב זה.

חמוציות. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc3-by-sa. צילום: Mariluna

הגילוי של רסברטרול ופוליפנולים המצויים בעלי התה היווה פריצת דרך בזיהוי חומרים צמחיים בעלי יכולות מניעה וריפוי של סרטן. פרואנטוציאנידינים המצויים בחמוציות נחנו אף הם בתכונות דומות. יסקרו בזאת, בתמצית, מחקרים שונים שנערכו עם צמח זה ויכולתו לשמש לטיפול בריפוי סרטן, עוד יותר מכך – במניעתו. יסקרו גם יכולותיו האנטי דלקתיות – מצב דלקתי בגוף אף הוא מהווה פתח להתפתחות מחלת הסרטן.

יכולות אנטיאוקסידנטיות של פירות החמוציות
פירות החמוציות מכילים חומרים אנטיאוקסידנטיים חשובים. כמותם של חומרים אלו בפרי החמוציות היא מן הגבוהות ביותר שיש בפירות (5). חלק חשוב מכלל הפלבונואידים שבפרי זה הן חומצות פנוליות. בניסויים עם בעלי חיים נמצא שמתן תרכיז של מיץ חמוציות צמצם התחמצנות של כולסטרול (LDL (6, נזק חימצוני לנאורונים בעקבות חוסר חמצן ונזק דומה לשרירים החלקים שבעורקים (7). יכולת אנטיאוקסידנטית עוזרת למניעת התפתחות סרטן, אבל בפירות החמוציות יש סידרה של חומרים שפועלים למניעת סרטן גם בעזרת מנגנונים אחרים.

מחקרים מוקדמים על היכולות של פרי החמוציות
מקורו של שיח החמוציות הוא בצפון אמריקה וקנדה ושם בעיקר מגדלים אותו כגידול תרבותי. בפירותיו של צמח זה יש פיטוכימיקלים רבים, חלקם בעלי יכולת למנוע התפתחות סרטן או לעצור את התפתחותו בשלביו השונים. המחקר הראשון שנערך לגבי שימוש בצמח זה כנגד סרטן פורסם בשנת 1996 (8). במחקר זה נבדקה היכולת האנטי סרטנית של פירות חמוציות, בילברי ומספר צמחים נוספים. המחקרים התמקדו ביכולתם של צמחים אלו לצמצם את הסיכון של סרטן השד (9). בשנת 2000 פורסם מחקר שנערך בקנדה ובו נמצא שתרכיז של חמוציות מנע התקדמות של מחלת סרטן השד. תוצאותיהם של מחקרים ראשונים אלו היוו תמריץ למחקרים חדשים ונרחבים יותר אודות יכולות הריפוי של פרי זה.

הפיטוכימיקלים שבפירות החמוציות כמונעי סרטן
הפלוונואידים המצויים בפירות החמוציות מתחלקים לשלוש קבוצות: פלוונולים, אנטוציאנינים ופרואנטוציאנידינים. קבוצת החוקרים מאוניברסיטת מסצ’וסטס בדקה הן את היכולת האנטי סרטנית של תמצית פירות החמוציות והן מקטעים שונים שהופקו מתמצית זו. למקטעים רבים המופקים מפרי החמוציות יש יכולת אנטי סרטנית, אבל יכולתו האנטי סרטנית של המיצוי בכללותו רבה יותר מזו של מקטעים נפרדים שיופקו מפרי זה (10). כלל זה נכון לגבי מרבית צמחי המרפא. השלם שווה ליותר מאשר סיכום כלל מרכיביו.

מחקר משנת 2002 הראה שמיצוי מימי של פירות החמוציות מנע שגשוג של תאים סרטניים ממספר סוגי סרטן אנושיים. הוא מנע שגשוג תאי סרטן משני סוגים של סרטן הפה, 4 סוגים של סרטן המעי הגס ו-3 סוגים של סרטן ערמונית. אנטוציאנינים ופרואנטוציאנידינים היו פחות יעילים לעומת המיצוי בשלמותו לגבי סוגי סרטן הפה והמעי – לגבי סרטן הערמונית לסוגיו פעולתם הייתה כמו זו של המיצוי בשלמותו.

היכולת נוגדת הסרטן של קוורצטין
פירות החמוציות הם אחד מן המקורות היותר עשירים בעולם הצומח לקוורצטין. בפירות טריים של חמוציות יש 20-30 מ”ג פלוונולים ל-100 גרם, 75% מתוכם הם קוורצטין. בפרי יש גם מיריצטין. שני חומרים אלו גילו יכולת בתנאי מעבדה לעכב שגשוג של תאי סרטן שד מסוג אדנוקרצינומה MCF-7, אדנוקרצינומה של המעי הגס מסוג HT-29 ותאי לויקמיה מיאלוגנית, כאשר הם ניתנו בכמות של 15-60 מ”ג לליטר (11).
קוורצטין הינו אחד מן הפלוונואידים לו הוקדשו מחקרים רבים ביותר. בריפוי טבעי, השימוש העיקרי בו הוא נגד אלרגיות. נגזרת שלו, קוורצטין צ’לקון, נחשבת היום לצורה פעילה יותר ובטוחה יותר מאשר הקוורצטין כשלעצמו. אבל, ברור שכאשר הוא מצוי כמרכיב בתוך מזון מסוים, בטיחותו ופעילותו הם היותר גבוהים . קוורצטין מעורר אפופטוזיס – התאבדות מבוקרת של מספר סוגי תאים סרטניים. חלק ניכר מהפעילות האנטי סרטנית של פירות החמוציות נובע מהקוורצטין שבהם (12).

פעילותם האנטי סרטנית של אנטוציאנינים ופרואנטוציאנידינים שבפירות החמוציות
פרי החמוציות הינו אחד מן הפירות היותר עשירים באנטוציאנינים. הכמויות שלהם בזנים שונים של צמח זה נעות בין 25 ל-65 מ”ג ל-100 גרם פירות בשלים. במספר בדיקות נמצאו גם רמות של עד 100 מ”ג ל-100 גרם. הזנים בעלי הפרי הכהה הם היותר עשירים באנטוציאנינים (13). אנטוציאנינים אלו הם בעלי יכולת אנטיאוקסידנטית גבוהה ביותר ובדרך זו הם מצמצמים פגיעה בדי.אן.אי. שעלולה לגרום להתפתחות סרטן. הם ניחנו במידת מה גם בתכונה של מניעת יצירת כלי דם חדשים שמזינים גרורות סרטניות. מן הראוי לציין פה שכיום, הדרך היותר יעילה למניעת התפתחות כלי דם חדשים היא שימוש בצמח חבלבל השדה. ניתן להשיג מיצויים אלכהוליים וגם כמוסות עם צמח זה.
כיום, יותר ויותר נחשפת יכולתם של חומרים פרואנטוציאנידינים למניעת התפתחות סרטן. מיצויים של חמוציות, שהיו עשירים בפלוונואידים, גילו יכולת כנגד שגשוג של תאים סרטניים ממספר סוגים של סרטני פה, ערמונית, מעי גס ושד. חלק חשוב במניעה זו נזקף לזכותם של הפרואנטוציאנידינים שבפרי (14).

טריטרפנואידים בחמוציות ויכולתם האנטי סרטנית
מבין הטריטרפנואידים, לחומצה האורסולית ישנה הפעילות היותר רבה. תכולה בזנים שונים נעה בין 60 ל-110 מ”ג ל-100 גרם בפירות טריים (14). אבל, במיץ המופק מהם בתעשיה חומר זה נעלם כליל. חומצה אורסולית מצויה גם בקליפות של תפוחי עץ והיא נמצאה מעכבת התחלקות של מספר סוגי תאי לויקמיה וגם של תאי קרצינומה אנושי של הריאות מסוג A-54 (15).

דרכי הפעולה של הפיטוכימיקלים כנגד סרטן

דרכי הפעולה של פיטוכימיקלים המצויים בתה וענבים כנגד סרטן נחקרו היטב (16,17). המחקר על דרכי הפעולה של החמוציות עדיין בחיתוליו. על כל פנים, יש פעולה סינרגיסטית של כל המרכיבים שבפרי זה. אפופטוזיס, התאבדות מבוקרת של תאים חולים ופגומים, היא אחד מן המנגנונים האנטי סרטניים של הפיטוכימיקלים שבחמוציות. בהקשר זה, פיטוכימיקלים רבים נמצאו גורמים לאפופטוזיס של תאים סרטניים. בניסויים עם מודל של תאי שד אנושיים סרטניים, קוורצטין, רסברטרול ופלוונואידים נוספים נמצאו גורמי אפופטוזיס לתאים אלו. חומרים אלו מצויים בחמוציות וגם בצמחים נוספים בעלי ערך בריאותי. לפיטוכימיקלים אלו יש גם יכולת למנוע פלישת תאים סרטניים אל הגוף ויצירת גרורות. הפיטוכימיקלים שבחמוציות פועלים גם למניעת מצבים דלקתיים בגוף – גם מצבים דלקתיים ידועים כמעוררי התפתחות סרטנית בגוף.

מסקנות
חמוציות הינן בעלות קשת פעולה נרחבת כנגד בעיות בריאות רבות שונות. לכל בעיה או מחלה אותן ניתן לפתור בעזרת מזונות או רכיבי תזונה, טיפול כזה עדיף על טיפול תרופתי. כימותרפיות בהן משתמשים לריפוי סרטן מוצדקות רק במספר סוגי סרטן. הנזקים שלהן לכלל מערכות הגוף קשים ביותר. אם יש פתרון תזונתי ופתרונות אחרים של ריפוי טבעי, דרך זו עדיפה.

*  האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס“. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

מקורות

1) Neto CC. Cranberry and its phytochemicals: a review of in vitro anticancer studies. J Nutr 2007,137:186S-193S.
2)Foo LY, et al. A-type proanthocyanidin trimers from cranberry that inhibit adherence of uropathogenic P-fimbriated Escherichia coli. J Nat Prod. 2000;63:1225-8.
3)Burger O, et al. A high molecular mass constituent of cranberry juice inhibits Helicobacter pylori adhesion to human gastric mucus. FEMS Immunol Med Microbiol 2000;29:295-301.
4) Zhang L, et al. Efficacy of cranberry juice on Helicobacter pylori infection: a double-blind, randomized placebo-controlled trial. Helicobacter 2005;10:139-45.
5)Vinson JA, et al. Phenol antioxidant cranberry fruit (Vaccinium macrocarpon). J Agric Food Chem 2002;50:5844-9.

6) Porter ML, et al. Cranberry proanthocyanidins associate with low-density
lipoprotein and inhibit in vitro Cu2+-induced oxidation. J Sci Food Agric. 2001;81:1306-13.
7) Neto CC, et al. Cranberry phenolics: Effects on oxidative processes, neuron cell death and tumor cell growth. In Shahidi F, Ho C-T, editors. Symposium Series No. 909: Phenolic Compounds in Foods and Natural Health Products Columbus, OH ACS Books, 2005,pp. 271-282.
8) Bomer J, et al. In vitro anticancer activity of fruit extracts from Vaccinium species. Planta Med 1996;62: 212-6.
9) Guthrie N. Effect of cranberry juice and products on human breast cancer cell growth. San Diego: Experimental Biology;2000.
10) Neto CC, et al. Cytotoxic triterpene acids from the preuvian medicinal plant Polylepis racemosa. Planta Med 2000;66:483-4.
11)Murphy BT. Et al. Identification of triterpene hydroxycinnamates with in vitro antitumor activity from whole cranberry fruit (Vaccinium macrocarpon). J Agric Food Chem 2003;51: 3541-5.
12) Choi J, et al. Induction of cell cycle arrest and apoptosis in human breast cancer cells by quercetin. Int J Oncol 2001;19: 837-44.
13)Vorss N, et al. Structure and genetic variation of cranberry proanthocyanidins that inhibit adherence of uropathogenic P-fimbriated

E. coli. In Shahidi F, editor. Food factors in health promotion and disease prevention. Columbus, OH:ACS Books; 2003:pp. 298-311. ACS Books.
14) Neto CC,et al. MALDI-TOF MS characterization of proanthocyanidins from cranberry fruit (Vaccinium macrocarpon) that inhibit tumor cell growth and matrix metalloproteinase expression in vitro. J Csi Food Agric 2006;86: 18-25.
15)Wang M, et al. Antioxidative and Cytotoxic components of highbush blueberry (Vaccinium corymbosum L.) In

Phytochemicals and phytopharmacuticals. Champaign, IL: AOCS Press, 2000,pp. 271-7.
16) Lambert JD, et al. Inhibition of carcinogenesis by polyphenols: evidence from laboratory investigations. Am J Clin Nutr 2005;81: 2845-915.
17) Sovak. Grape extract, resveratrol and its analogs: a review. J Med Food 2001;4: 93-105.