תורת הקבלה ועקרונות קבליים

תורת הקבלה היא התורה הסודית בעלת היסוד המיסטיים של הדת היהודית.

עשר הספירות של תורת הקבלה היהודית. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. מאת: Campani

עקרונות הקבלה עוסקים בהתפתחות האדם ובריאתו בצלם האלוהים. לפי תורת הקבלה הכוח העליון, הבורא, שתכליתו טובה ומיטיבה ברא את הברואים- הנבראים כבניו. הכוח העליון האלוהי עתיר נתינה ואילו הנברא בעל כוונות של קבלה בלבד. מטרת הבורא היא להעלות מתוך המציאות עתירת התפאורה לבורא והנברא, את מעמדו הרוחני של הנברא למעמד הדומה לזה של הבורא ברמה הרוחנית של הצורך בנתניה ולא רק הצורך בקבלה. זאת בתהליך של יחסים של למידה, ליווי וחניכה רוחנית. האדם הינו יציר הבורא ולכן הינו חלק ממנו. לאדם יש יכולת לברוא את העולם שלו ולשנות אותו באמצעות מעשים,הרגשות, ומחשבות רוחניות ותודעה הלובשת צורות שונות ומתגלגלת כאנרגיה של רצון ובריאה.

הקבלה משמשת ככלי רוחני להתפתחות רוחנית של האדם, לפיתוח מודעות עצמית עליונה, חיבור לנפש ולרוח ומעניקה תובנה מיסטית המעניקה משמעות רוחני לחייו של הבקיא בה.

בסיס תורת הקבלה הוא בספרי המיסטיקה העברית העתיקה – ספרות המרכבה והיכלות – 25 ספרים ובהם טקסטים מיסטיים מלפני כאלף חמש מאות שנים שמקורה בשלוש קבוצות טקסטים מיסטיים:

1. ספר היצירה שבו מתוארת בריאת העולם והפעלתו מכוח אותיות האלף בית היהודיות.

2. טקסטים מאגיים וביניהם ספר הרזים ו”הבדלה ד’רבי עקיבא”, המתארים את תפקידי מלאכי עליון, שמותיהם, וכן שימוש במרקחות, שיקויים ועזרים מאגיים אחרים שמיועדים להסב תועלת אינדיבידואלית וחברתית.

3. טקסטים מיסטיים וביניהם “ברייתא דמעשה בראשית” המתארים את בריאת העולם העליון במעשה בראשית, ואת התנהלות העולם לאחר הבריאה.