משפחתיות, מודעות ורוחניות: לרגל יום המשפחה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מתוך הסקר החברתי 2010 אודות המשפחה בישראל ואודות שביעות הרצון מהתא המשפחתי ואודות תחושת הבדידות במשפחה.

יום המשפחה מצוין על מנת להעלות על נס את ערך המשפחה, הקשר המשפחה וחשיבותו. יום המשפחה נחגג מידי שנה בל’ בשבט- תאריך פטירתה העברי של “אם הילדים” מקימת ההסתדרות הנשים הציונית- הנרייטה סולד. בעבר צוין יום המשפחה כ”יום האם”. לקראת יום המשפחה שנחגג השנה היום- 23.2.2012 פורסמו נתונים שונים בנוגע ליחסים והקשר המשפחתי. 

משפחה ואושר. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי Public Domain. צילום: Hildewagelmans

מן הנתונים עולה כי ככל שגיל המשיבים על הסקר היה מבוגר יותר, כך פחתה שביעות הרצון של הנשאל מהקשר עם המשפחה וכן כי ככל שהנשאל היה מבוגר יותר כך הוא חש בדידות רבה יותר.
מן הנתונים עלה כי בעוד שבקרב כלל הנשאלים בני למעלה מ20 שנים הייתה שביעות הרצון הממוצעת 62% (64% ציינו שהיו מרוצים מאד מהקשר עם המשפחה שלהם בהשוואה ל-60% מהגברים), בקרב בני 20 עד 24 הייתה שביעות הרצון 72% ואילו בקרב מבוגרים בני 75 ומעלה הייתה ציינו רק 52% שהם מרוצים מאד מהקשר שלהם עם המשפחה . אנשים נשואים דיווחו על שביעות רצון גבוה יותר- 63% דיווחו על היותם מרוצים מאד מהקשר המשפחתי בעוד שבקרב אלמנים היה שיעור זה 54% ובקרב גרושים רק 47%. במגזר הערבי המתאפיין בחברות מסורתיות ומשפחתיות יותר ציינו 77% מהנשאלים שהם מאד מרוצים מהקשר שלהם עם המשפחה בהשוואה ל-60% אצל יהודים. כך גם בקרב המגזר החילוני 73% דיווחו על היותם מרוצים מאד מהקשר בהשוואה ל57% בלבד מהחילונים.

רבע מכלל הנשאלים – 25% ציינו כי הם חשים בדידות לפעמים או לעיתים קרובות (נשים יותר מגברים- 29% לעומת 20%). עוד עולה מן הממצאים כי שיעור המדווחים על תחושת בדידות בקרב אנשים מבוגרים בני 75 ומעלה הוא כפול מתחושת הבדידות המדווחת אצל בני 20-44 ( 41$ לעומת 21%).

מן הנתונים עולה תמונה מעניינת באשר לשביעות הרצון המשפחתית אך יחד עם זאת מוצפת תופעה של הדרת המבוגרים והקשישים מהמשפחתיות הישראלית, תופעה הקונה לה אחיזה בקרב הציבוריות המערבית השמה דגש על אינדיבידואליזציה, הסתגרות בתא המשפחתי המצומצם והיחלשות הקשר המשפחתי עם ההורים בעת התבגרותם.
בישראל מגמה זו אינה נרחבת כפי שקיימת באירופה לדוגמה והיא פחות נפוצה בחברות מסורתיות אולם היא קיימת ואולי אף מתגברת ומביאה לניכור, להזנחה ולהדרת זקנים וקשישים מחיק התא המשפחתי המורחב באופן הבא לידי ביטוי גם בממצאים כפי שהובאו לעיל.

מחויבות הורית, השקעה משפחתית, גילוי אמפתיה ומודעות סביבתית אנושית לצרכי הקרובים, גם בגיל בגרות היא חובה מוסרית ראשונה במעלה, ולנוכח נתונים אלה, שומה על כל אחד לערוך בדק בית ולהתחיל את השינוי התודעתי בתרומה לקהילה ולחברה בתרומה למשפחתו המורחבת שלו ובפרט לקשישים, מבוגרים, ואנשים עם מוגבלויות הסובלים מהדרה, הזנחה והעדר אכפתיות , רגישות וסיוע חברתי. רוחניות, כפי שמדגישות רבות מן הדתות והתפיסות הרוחניות אינה באה לידי ביטוי רק במחויבות נפשית-פסיכולוגית- מודעותית של הפרט לעצמו ולסביבת הנוחות הקרובה שלו אלא גם מתבטאת באהבה ונתינה, שפע ונדיבות, אכפתיות ומסירות לזולת, לקרובים ובפרט למי שיכול שנזקק לכך במיוחד- לציבור המבוגר יותר.