השימושים בצמחי מרפא הגדלים בר באזורנו 

תמצית
המחקר, שתמציתו ניתנת במאמר, נערך בממלכת ירדן בשנים 2001-2003 (1). נחקרו בו דגימות של צמחי מרפא הגדלים בירדן, גם בישראל, בבתי-גידול לחים – גדות נחלים, אגמים, ביצות ושלוליות חורף. במחקר זה סוכמו נתונים לגבי 71 צמחי מרפא, דו-פסיגיים, השייכים ל-59 סוגי ו-33 משפחות צמחים. מתוך כלל הצמחים שנסקרו, 9 היו בני משפחת השפתניים, 7 בני משפחת המורכבים ו-7 נוספים בני משפחת הערבתיים. 6 מבין הצמחים שנסקרו היו מיני נענה, 5 מינים שונים של ארכובית ו-5 מינים של עצי ערבה. ל-63 מיני צמחים היו מינים מקורבים עם אותן תכונות מרפא בארצות סמוכות ואילו ל-24 צמחים נוספים לא היו מינים מקורבים בעלי אותן תכונות כצמחי מרפא. מרבית הצמחים שנסקרו היו צמחי גדות נחלים – האחרים צמחים הגדלים בביצות או צמחים שטבולים כולם במים. הערך הרפואי של צמחים אלו, כצמחי מרפא בעלי חומרים פעילים מוכרים, תואר לפי מחקר של פרידמן ועמיתים (2). 21 מינים מתוך כלל הצמחים שנסקרו היו בעלי דרגת קדימות גבוהה כצמחי מרפא, יותר משאר ה-50, לכן הם זכו ליותר פופולאריות כצמחי מרפא וישנם ויהיו בהם יותר שימושים בהווה ובעתיד. צמחים להם יוחסו תכונות מרפא על-ידי פחות מ-3 אינפורמטורים ושלגביהם אין נתונים מובהקים ממקומות אחרים בעולם, נופו ממחקר זה. 40 צמחים היו בעלי קדימות נמוכה כצמחי מרפא והם הוגדרו כצמחי מרפא לא פופולאריים. 

טבע. צמחיה. צילום: מערכת פורטל הוליסטיקה- רפואה משלימה.

מבוא
מרבית שטחה של ממלכת ירדן הוא מדבר ובו כמות גשמים שאיננה עולה על 100 מ”מ בחורף. באזורים אלו שולטים צמחים מהאזור הסהרו-ערבי. חלקיה היותר צפוניים ומערביים של ירדן מקבלים בממוצע 400 מ”מ גשמים בשנה והם בעלי צומח מאופי ים-תיכוני. שטחים מצומצמים הינם בעלי צומח אירנו-טורני או סודנו-דקאני, זה האחרון בעיקר במובלעות לאורך הירדן התחתון, נחלים הנשפכים לים המלח ובעמק הערבה. בחלקה הדרומי מערבי של ממלכת ירדן יש הרים המתנשאים לגבהים של מעל 1000 מטרים. הצמחים המאפיינים בתי גידול לחים גדלים בעיקר לאורך גדות הירדן והירמוך, נחלים המשתפכים אליהם ונחלים המשתפכים לים המלח מצידו המזרחי. צמחים אלו גדלים על גדות נחלים, בביצות, שטחי הצפה ושלוליות חורף.

רקע
מאז שחר ההיסטוריה אנשים השתמשו בצמחי מרפא לשם טיפול או לשם מניעת בעיות רפואיות שונות. כיום, השימוש בצמחי מרפא זוכה לעדנה חדשה, לאור האכזבות הקשות שיש משימוש בתרופות כימיות. תושבים של אזורים שונים בירדן, גם בישראל, מכירים היטב את צמחי המרפא הגדלים באזורם ואת השימושים בהם. בירדן, עיקר הידע מצוי בידי בדואים וכפריים באזורים שונים. ידע על שימוש בצמחי מרפא בתקופה העתיקה נצבר בעיקר ביוון העתיקה ובמצרים העתיקה. ידע זה הועבר מדור לדור. כיום, יש חשיבות רבה ליצירת קשר עם אנשים העוסקים ברפואת צמחים מסורתית באזורי מגוריהם. הם יכולים להיות אינפורמטורים ומתוך לימוד הצמחים והשיטות בהם הם משתמשים, אפשר לבנות מחדש רפואת צמחים, עתיקה-חדשה, ולהפיק תועלת מצמחים אלו שלגבי מרביתם יש ידע רפואי והכרה של החומרים הפעילים שבהם, ועם שימוש מושכל, תופעות הלוואי שלם לא קיימות או לעין ערוך פחות גרועות לעומת תופעות הלוואי של תרופות כימיות. בוטנאים ופרמאקולוגים רבים, בכל קצווי תבל, מקדישים היום זמן ומאמצים לערוך מחקרים בצמחי מרפא מסורתיים, על מנת למצוא מהם החומרים הפעילים שבהם ובאילו מינונים רצוי להשתמש בהם כדי להפיק מהם תועלת ולצמצם עד למינימום סיכון של תופעות לוואי. מרבית הצמחים שנחקרו בירדן מצויים גם בישראל, כך שיש לנו עניין מיוחד להתייחס לנתונים לגביהם. יש לנו יותר צמחי מרפא משותפים עם ירדן מאשר עם מדינות ים-תיכוניות אחרות כמו תורכיה, איטליה, ספרד וארצות ים-תיכוניות אחרות. במחקר זה, נדרשו לכל צמח 3 פרמטרים כדי להיכנס לרשימת הצמחים שנסקרו: דיוק בהכרת והגדרת הצמחים, רמת פופולאריות יחסית שלהם ודרגת הקדימות שלהם כצמחי מרפא.

שיטות המחקר
צמחים נאספו בשנים 2001-2002. מידע לגבי השימוש בהם לוקט ממרפאים מקומיים, הרבליסטים, רועים, מבוגרים בעלי ניסיון או חולים שטופלו עם צמחים כאלו.
עיקר השאלות שנשאלו האינפורמטורים היו לגבי שיטות הטיפול: באיזו מחלות הם מטפלים עם כל צמח ומינונים. בסקר סוכמו נתונים לגבי 54 צמחים שהומלצו ע”י 4 ויותר אינפורמטורים. אותם צמחים שהומלצו ע”י 1-3 אינפורמטורים לא נכללו בסיכומים. במאמר שבחוברת זו יסקרו צמחים אחדים שהומלצו ע”י 15 ויותר אינפורמטורים – בחוברות הבאות יסקרו צמחים נוספים. נתונים לגבי השימוש בצמחים אלו לוקטו מתוך מאמרים באינטרנט שדנים בתועלת הבריאותית של כל צמח בפני עצמו.

צמחי מרפא שנחקרו בירדן וזכו למספר הממליצים הרב ביותר

הערה: שם בוטני של הצמח מופיע באות אנגלית רגילה והמשפחה של הצמח באות אנגלית גדולה

ערברבה שעירה ומיני ערברבה נוספים, בני משפחת נר-הלילה
Epilobium hirsutum L., ONAGRACEAE
ערברבה שעירה הינה צמח ביצות, גדות נחלים ומעיינות. היא נפוצה ושולטת בכתמים וגדלה בכל אזורי הארץ. פריחתה בחודשים מאי-דצמבר. טיפוס התפוצה שלה אירו-סיבירי, ים-תיכוני ואירנו-טורני.
חלקי הצמח שבשימוש הם שורש ונוף הצמח. המרכיבים הפעילים בצמח זה הם פלוונואידים, קוורצטין, איזוקוורצטין, גואילורין, מיריצטין, טנינים וביטא סיטוסטרול. לצמח זה יש פעילות אנטי מיקרוביאלית. הן מיצויים מימיים והן מיצויים אלכוהוליים שלו גילו פעילות נגד פסאודומונס, מיני סטפילוקוקים וקנדידה. יש לו פעילות אנטי דלקתית, אנטי סרטנית ואנטי אנדרוגנית ולכן הוא עוזר לטיפול בערמונית מוגדלת ובאי שליטה של גברים על מתן שתן. דרך השימוש בו היא מיצוי מימי או טינקטורה (2).
במחקר נוסף, נבדקו 3 מיני ערברבה נוספים: ערברבה מרובעת, ערברבה ספיקטום וערברבה רוזמריניפוליום לגבי השפעתם על היתרבות של תאי ערמונית בריאים, תאי ערמונית שעברו טרנספורמציה, תאי שד ותאים אסטרוציטיים. ע. אנגוסטיפוליום (ספיקטום) נמצאה מכילה את הכמות היותר גבוהה של אאונוטאין B והיא הייתה היותר פעילה מבין המינים לגבי בלימת היתרבות של תאים (3).

ביצן מכסיף, מש’ הירבוזיים
Alternanthera sessilis (L.) DC. AMARANTHACEEAE
זהו עשב חד או רב-שנתי, בעל עלים מחודדים דמויי אזמל. הוא גדל בביצות, שלוליות, אגמים וגדות נחלים, מצוי בעמק עכו, השרון, בקעת החולה, בקעת כנרת ובקעת בית שאן. פריחתו היא בחודשי הקיץ והסתיו ואזור התפוצה שלו ים-תיכוני ואירנו-טורני.
צמח זה משמש כצמח מאכל וגם כצמח מרפא, הן לטיפול חיצוני והן לטיפול פנימי. הוא מכיל כמות רבה של קרוטן. בטיפול חיצוני משתמשים בו נגד אקנה. עיקר השימוש בו הוא בדרום אסיה ובמזרחה, שם הוא משמש גם כצמח מאכל. אוכלים את עליו וגבעוליו הצעירים. ברפואת הצמחים בהודו, במזרח הרחוק ובטייוואן משתמשים בו לטיפול בהפרעות עיכול, מחלות באברי העיכול, מחלות כבד, ברונכיט, מחלות בפה, אסתמה, זיבה וכנגד הכשות נחשים, אם כי בנושא זה האחרון לא הייתי סומך על הטיפול עם צמח כלשהו.

כרפס ריחני, מש’ הסוככיים

Apium graveolens L
UMBELLIFERAE (APIACEAE)
זהו צמח חד או רב-שנתי הגדל בביצות וגדות נחלים, תעלות וליד מעיינות. הוא מצוי ואזור תפוצתו בכל חלקי הארץ, פריחתו בחודשי מאי-ספטמבר וטיפוס התפוצה שלו צפוני – טרופי.
כרפס ריחני וכרפס תרבותי (סלרי שורש וסלרי עלים) נחשבים לאותו מין בוטני וגם השימושים בהם דומים. גבעוליו של הכרפס הריחני ראויים למאכל הן חיים והן מאודים או מבושלים אבל, שימוש עיקרי בצמח זה (בתרבות) הוא בזרעים. זרעי סלרי טחונים עוזרים לסילוק חומצות שתן מן הגוף. חומצת שתן גורמת לדלקות, גאוט וארטריטיס. הוא מאוד עוזר נגד ראומטיזם, ביחד עם דמינאנה וצמחים נוספים. זרעיו עוזרים לעיכול, משתנים, מחזקים את תפקוד העצבים, נגד היסטריה, נוסכי מנוחה ועוזרים לשינה. יש להם השפעה על כל מערכות הגוף. ביחד עם סקוטלריה הם עוזרים נגד עצבנות ונגד חולשה. זרעי הכרפס הריחני הגדל בבר הם בעלי אותן תכונות, אבל הרבה יותר קשה להשיג מהם כמות ברת משמעות.

נענת המים מש’ השפתניים
Menta aquatica L. LABIATAE (LAMIACEAE)
נענת המים, כמו מיני נענה אחרים הגדלים בארץ בבר או בתרבות, היא צמח רב שנתי בעל קנה שורש זוחל. העלים בעלי ריח מנטה. הפרחים גדלים בקרקפות בקצות הגבעולים, קוטרן כ-2 ס”מ. צבע הפרחים לילך, ארגמן או ורוד, לפעמים לבן. מין זה גדל בנחלים ופלגים קטנים, מצוי. אזורי גידולו: השרון, פלשת, עמק יזרעאל, השפלה, הרי יהודה, בקעת חולה, בקעת כנרות והגולן. הפריחה בחודשים יולי-נובמבר. טיפוס התפוצה צפוני – טרופי.
עליו נאכלים חיים, מבושלים או כתה. הוא משמש כתבלין לסלטים ולתבשילים. כצמח מרפא נענה זו היא אנטיספטית, נגד התכווצויות, כאבי בטן, להמרצת מתן מיץ מרה, מעוררת, נגד תולעים, עוזרת לעיכול. ברפואה העממית משתמשים בתה מעליו להורדת חום, נגד כאבי ראש, כעזר לעיכול ולטיפול במחלות קלות נוספות.

נענע משובלת, מש’ השפתניים

Menta longifolia L.

התפרחת של נענע זו היא דמוית שבולת, לא כדורית. קוטר השיבולת כ-10 מ”מ. היא גדלה בגדות נחלים ומעיינות והיא המין היותר נפוץ מבין מיני נענת הבר הגדלים בארץ. תפוצתה בכל אזורי הארץ. חודשי הפריחה: יוני-אוקטובר. טיפוס התפוצה: אירו-סיבירי, ים-תיכוני, אירנו-טורני, מזרח ודרום אפריקה.
ברפואת הצמחים, תה נענע משמש כצמח מרפא חשוב לדלקות עיניים חריפות, שיעול חזק, כאבי בטן, נפיחות, בחילות והקאות, נגד תולעים, להפגת ריח פה רע, לכאבי ראש, חולשה ועייפות כרונית. היא עוזרת להורדת חום אצל תינוקות.
את עלי הנענה המשובלת חולטים, 3 חופנים בליטר מים חמים, משהים אותם כ-3 דקות ושותים 4-5 כוסות ביום. לתינוקות עם חום: 5 כפות תה נענה במשך היום. לדלקות עיניים חולטים עלים, מצננים את החליטה, מרווים בצמר גפן ומניחים על שמורות העיניים. לאזורים נפוחים בגוף -מניחים עליהם קומפרס.

מקורות

כלליים

1) Al-Qurawn S. Statistical verification of folk medicinal potentiality of wild dicot aquatic plants in Jordan. Am J Environ Sci 1(1):74-80, 2005.
לגבי הצמח ערברבה
2) http://pharmaline.co.il/150145
3) Vitalone A, et al. Characterization of the effect of Epilobium extract on human cewww.issg.org/database/species/ecology.asp?si=767&fr=1&sts=ll proliferation. Pharmacology 2003;69:79-87.

לגבי הצמח ביצן מכסיף

www.issg.org/database/species/ecology.asp?si=767&fr=1&sts=

לגבי כרפס ריחני וכרפס הביצות
www.anniesremedy.com/herb_detail14.php

לגבי נענה משובלת
http//www.geocities.com/zick_il/Hebrew/plhttp/nana.html

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466