יום הזיכרון: מוות ואבל בראי האמונה הדתית
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל המצוין מידי שנה בתאריך ד’ באייר, מיועד להנציח את זכירם של הנופלים בקרבות שנערכו על הגנת מדינת ישראל, מאז קומה, ולהנצחת זכר חללי פעולות האיבה.
צער וסבל. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-sa-by. צילום: Mikhail Evstafiev
יום הזיכרון מעורר בכלל האזרחים תחושות צער ומחשבות אודות השכול, המוות והאובדן, ובמיוחד בקרב בני המשפחה, הקרובים, החברים של האדם הנופל- משפחת השכול. אילו מנהגים קיימים להתמודדות עם האובדן ? כיצד רואות דתות תוספות את המוות? איך הן מתמודדות עם השכול ?
הדת היהודית מסייעת לאדם החווה אובדן באמצעות המשגה של החיים לאחר המוות בדמות עלייתו של המת לעולם הבא, בדומה לדתות אחרות, באופן המעניק למת קיום אבסטרקטי, בדמות נשמתו המשתחררת מכבלי הגוף ועולה אל השמיים, לחיק הבורא, וכן מעניקה מזור לחווים אובדן ושכול באמצעות עקרון לפיו “נסתרות דרכו של האל” המדגיש כי מעשיו של הבורא אינם נהירים לאדם הפשוט, וכי המוות הוא חלק ממעגל הקיום האנושי, המושפע על ידי האלוהים, שאין לפקפק במעשיו ולחקור במופלא ממך, ובכך מסייע לאדם להפחית מתחושות האשם והתהיות בעקבות המוות ולהפחית את האחריות שלו והצער שלו בשל אירוע טראומטי זה.
דתות שונות כמו הדת היהודית מטפלת בנושא האבל באמצעות סדרה של מנהגים טקסיים, המלווים את האדם החווה אובדן ומיועדים להקל עליו את תקופת האבלות, ולשפר את הפנמת האירוע הטראומתי ושלבי האבל, באמצעים שונים וביניהם הכלה של החוויה עם המוות ואובדן האדם הקרוב על ידי עיסוק והחצנת הרגשות הקשורים למת, ניחום אבלים, תמיכה חברתית ומשפחתית, הזכרת מעלותיו של המת והעלאת זיכרו באופן קבוע מידי שנה ובעיסוק אינטנסיבי לאחר מותו במהלך ימי האבלות הסמוכים לפטירתו כמו תקופת השבעה.
דתות כמו הדת היהודית, הדת הנוצרית, הדת מצרית הקדמונית ואף האיסלאם מדגישות כי הגוף האנושי אינו משמעותי וכי הנשמה היא האובייקט הנצחי שממשיך להתקיים לאחר המוות, בהתאם למעשים. חלק מן הדתות אוחזות באמונה לפיה המוות הוא הצוהר לעולם הבא בו מצוים גן העדן (או גיהנום לחוטאים) באופן המעניק הקלה לאנשים שהלכו לעולמם מכבלי השעבוד החומרי לגוף הגשמי המכביד, ומעבר לעולם שכולו טוב.
בעיקרי הבודהיזם סבורים כי המוות הוא רק שלב אחד תהליך שינוי וצמיחה של הנשמה שיכולה לבוא לידי ישועה ולהפטר מהמחזוריות המעגלית של לידה ומוות על ידי הנירוונה לדוגמה
חלק מן הדתות וביניהם הינדואיזם, הדת הדרוזית, בודהיזם ואף תורת הקבלה היהודית- אוחזות באמונה בדבר גלגול הנשמה של האדם כחלק מרצץ קיומי מעגלי ומחזורי של קיום נצחי ותלות של חיים אלה במעשים בחיים קודמים והחיים כשלבי התפתחות ושינוי במעגל החיים המחזורי.
