יום האישה 2015

ממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמות לקראת יום האישה 2015 מעלים נתונים מרתקים אודות מעמדן של נשים, מצבן בחברה הישראלית והשפעתן.מן הממצאים עולים מספר נתונים:

נשים בישראל : מאפיינים דמוגרפיים כלליים

• בסוף שנת 2013 חיו בישראל 2,986,000 נשים בנות 15 ומעלה. חלקן של הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הנשים היה 11.8%, בהשוואה ל-9.4% בקרב הגברים.
• בקרב בני 65 ומעלה חלקן של הנשים היה 56.1%, בהשוואה ל-50.5% בכלל האוכלוסייה. בקרב בני 85 ומעלה חלקן של הנשים הגיע ל-62.6% (חלקן הגבוה של הנשים בקרב בני 65 ומעלה נובע מתוחלת חיים גבוהה יותר שלהן). בקרב בנות 65 ומעלה, 41.2% הן אלמנות לעומת 11.5% מהגברים בקבוצת גיל זו.
• כ-166,560 נשים ילדו במהלך שנת 2013. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0 ילדים, גבוה מזה הקיים במדינות ה-OECD – 1.7.
• הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2013 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.5 בהשוואה ל-26.3 בשנת 2003.
• 50,474 נשים נישאו בשנת 2012. 45,002 מתוכן (כ-89%) נישאו לראשונה. הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 25.0, בהשוואה ל-23.4 שנים ב-1995.
• גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.9) ונוצריות (25.4) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (21.9) ודרוזיות (23.2).
• היקף הגירושין בישראל נמצא במגמת עלייה. בשנת 2012, 13,685 זוגות התגרשו (שיעור של 8.6 לאלף נשים נשואות). לשם השוואה בשנת 2003 התגרשו 10,689 זוגות. הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו בשנת 2012 עמד על 38.3 (37.2 בשנת 2003). מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, כ-7% התגרשו לפני תום 10 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו בשנים 2003-2001, כ-14% התגרשו לפני תום 10 שנות נישואין.

משפחה ומגורים
• בשנת 2014, כ-1,056 אלף נשים בגיל 15 ומעלה היו אימהות לילדים עד גיל 17 (37% מן הנשים בגיל 15 ומעלה). כ-90% מאימהות אלה חיו עם בן זוג. היתר, כ-110 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות.
• אחוז גבוה יותר מן הנשים הערביות היו אימהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות (כ-45% ו-35%, בהתאמה).
• 11% מהאימהות היהודיות לילדים עד גיל 17 עומדות בראש משפחות חד-הוריות, בהשוואה ל-8% מהאימהות הערביות.
• כ-9% מן הנשים גרות בגפן (כ-251 אלף נשים), בהשוואה לכ-7% מהגברים, בדומה לשנים הקודמות. אחוז הנשים היהודיות הגרות בגפן גדול מאחוז הנשים הערביות הגרות בגפן (כ-10% לעומת כ-3%, בהתאמה).

• אחוז הנשים בגיל 65 ומעלה, הגרות בגפן גדול כמעט פי 3 מן האחוז בקרב הגברים (32% לעומת 12%, בהתאמה).

תוחלת חיים
• תוחלת החיים בלידה בשנת 2013 הייתה 80.3 שנים בקרב גברים ו 83.9 שנים בקרב נשים, עלייה של 0.4 ו-0.3 שנה לעומת 2012, בהתאמה.
• הפער בתוחלת חיים בין הנשים והגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע הפער היה 5.3 שנים הפער בישראל היה 3.7 (נתוני 2012).
• תוחלת החיים עלתה מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד 2013, ב-9.1 שנים בקרב גברים וב 9.2 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים.

עבודה בשנת 2014

• אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע ל-59.2%, לעומת 69.5% בקרב הגברים.
• בשנת 2014, אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה הגיע ל-5.9%, בדומה לאחוז הגברים הבלתי מועסקים.
• 67.3% מכלל המועסקות עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-32.7% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.7% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו-13.3% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 17.3% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 16.4% עשו זאת שלא מרצון.
• כ-11 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2014, לעומת כ-12 אלף גברים. 48.1% מכלל המתייאשים היו נשים.
• אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-74.6%. 77.9% בקרב אימהות לילד אחד, 78.6% בקרב אימהות ל-2 ילדים ו-60.2% בקרב אימהות ל-4 ילדים או יותר. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות: 78.5%. גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות היה גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות (7.5% לעומת 5.5%, בהתאמה).
• 90.9% מהנשים המועסקות הן שכירות, לעומת 84.4% בקרב הגברים.
• מספרן של השכירות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ-21.3 אלף, ומספר הגברים השכירים הגיע ל-21.2 אלף. חלקן של הנשים מכלל השכירים המקבלים את שכרם באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-50.1%, בהשוואה לחלקן של השכירות מכלל השכירים שעמד על 49.0%.

משלח יד בשנת 2014
• חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע ל-57.8%. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע באותה שנה ל-32.8%.
• בתחום ההייטק עבדו 100.5 אלף נשים ב-2014, לעומת 182.8 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 35.5% מכלל המועסקים בתחום זה.
• בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי כ-32% מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, עובדות מזכירות, מנהלות חשבונות, מטפלות לילדים, מורות בבתי ספר יסודיים, סייעות למורים, מורות בחינוך על-יסודי ומחנכות לגיל הרך. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר משני שלישים מהמועסקים במשלח היד.

נתונים מתוך סקר הוצאות משק הבית 2013
שכירים
• בשנת 2013 ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,280 ש”ח ושל גבר שכיר הייתה 10,683 ש”ח.
• הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 31.9%.
• בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-26.7%.
• חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (45.8 ו-37.1 שעות עבודה בשבוע, בהתאמה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-14.4%.
• הפער בין ההכנסה החציונית להכנסה הממוצעת אצל נשים היה 22.9% לעומת 28.3% אצל גברים. פער קטן יותר בין ההכנסה החציונית להכנסה הממוצעת מצביע על שוויוניות וריכוזיות רבה יותר בתוך קבוצה נתונה. ניתן להסיק כי בקרב נשים שכירות יש פחות הבדלי שכר בהשוואה לגברים שכירים.
• ממוצע שנות לימוד של אישה שכירה וגבר שכיר כמעט זהה – כ- 14 שנות לימוד.