קוטלי חרקים סיסטמיים בחקלאות גורמים נזק רב
בשלושים השנים האחרונות חלה עליה רבה בשימוש בקוטלי חרקים בחקלאות. כל שנה מרוססים על פני כדור הארץ כשניים וחצי מיליוני טונות של כימיקלים. תעשיה זו מגלגלת 35 ביליוני דולר בשנה. אך, מסתבר שככול שמרבים להשתמש בחומרים אלו, כך הם נעשים פחות יעילים בקטילת החרקים. חלק מרכזי של הבעיה הוא, שחומרים אלו קוטלים ללא הבחנה את כל החרקים שבאזור הריסוס וגם את החרקים המועילים, כמו מושית (פרת משה רבנו), הטורפת כנימות עלה שניזונות מצמחים. כך נהרס האיזון הקיים בטבע.
נזק מול תועלת
הנזקים הולכים ומתגברים. יש הכחדה רבה של דבורים, מספר רב של משפחות דבורים נכחדו. זוהי לא רק בעיה של מחסור בדבש – הדבורים מפרות עצי פרי ומספר סוגי ירקות. אם הן יכחדו, יחד עם חרקי בר כמו חיפושיות,
פרפרים ודבורי בר, האנושות צפויה למחסור חמור בפירות ובירקות – בקיצור, צפוי רעב!
בחקלאות הרגילה משתמשים במספר שיטות לפיזור קוטלי החרקים. ישנם חומרים שאותם מרססים וישנם כאלו שמערבבים אותם עם מי ההשקיה. הצמח קולט אותם עם המים וכך כל חלקיו ספוגי רעל. יש בני אדם המודעים לנזקי הריסוס. נזקים הנגרמים, בין השאר, גם לבלוטת התריס, לבלוטת האדרנל ולבלוטת האצטרובל. אין ערוך לחשיבותם של ההורמונים הנוצרים בבלוטות אלו. נהוג לשטוף פירות וירקות כדי להוציא מהם שאריות רעל. אם הם רוססו בחומרים סיסטמיים, אין תועלת בשטיפה – כל תא בצמח המרוסס ספוג ברעלים אלו!
משרד החקלאות בארה”ב בודק שאריות רעל בצמחי מאכל. בדו”ח שלהם משנת 2007 נכתב ש- 70% מהברוקולי שנמכר שם ו- 74% מהחסה שם הכילו שאריות של רעלי חקלאות – כמותם גם תות שדה ופלפל מתוק. בצוף של פרחים נמצאו 550 חלקי ביליון של קוטל החרקים אימידהקלופריד, ריכוז שהוא פי 3 גבוה יותר מהריכוז שקוטל דבורים. גם
בטיפות מים שהפרישו הצמחים הייתה כמות דומה של רעל זה ורעלים אחרים. דבורים שיונקות צוף או מים מצמחים שרוססו עם חומר זה מתות תוך מספר דקות! זאת ועוד – חומרים אלו מחזיקים מעמד באדמה 500 ימים ויותר, שתי עונות צמיחה. הם מרעילים את המים, את תולעי הגשם, חיפושיות ודבורים, יצורים שלכולם יש חלק בסביבה אקולוגית בריאה.
מה יש לעשות כנגד כך?
חשוב לקנות ירקות ופירות אורגניים בלבד. כדאי לגדל באופן עצמאי ירקות ופירות אורגניים, במידת האפשר. אם חייבים לרסס, ישנם חומרי ריסוס המאושרים לשימוש בחקלאות אורגנית ואין הם משאירים שאריות רעל על ובתוך היבול. אפשר גם לשלב בתפריט צמחי בר אכילים. בארצנו, רובם גדלים בחורף. צמחי בר יש ללקט רחוק משטח חקלאי מרוסס, מכבישים וממזבלות.
מקורות
• http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3250423/?tool=pubmed
• http://iowa.sierraclub.org/Agriculture/agriculture.htm
• http://www.beyondpesticides.org/dailynewsblog/?p=6919
http://www.naturalnews.com/030921_EPA_pesticides.html
* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.
מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466