הפרעת התפקוד המולדת שלנו
פרק מתוך הספר “ארץ חדשה” מאת אקהרט טולה. הוצאת אופוס, 2006.
חלק 4 מתוך פרק 1- פריחת המודעות האנושית.
הפרעת התפקוד המולדת שלנו
אם נתבונן לעומק בדתות ובמסורות הרוחניות הקדומות של האנושות, נגלה שמתחת לפני השטח של ריבוי ההבדלים ישנן שתי תובנות המקובלות על רובן. אמנם הן השתמשו במילים שונות לתיאור תובנות אלה, אך כולן מצביעות על אמת בסיסית כפולה. החלק הראשון של אמת זו הוא ההבנה שמצב התודעה ה”נורמלי” של רוב בני האדם מכיל מרכיב בולט של הפרעת תפקוד או אפילו שיגעון. בהינדואיזם רואים הפרעת תפקוד זו כחלק מן המחלה המנטלית הקולקטיבית; הם מכנים אותה מאיה, צעיף האשליה. רָאמָאנָה מאהרישי, אחד החכמים ההודים הדגולים, מצהיר: “החשיבה היא מאיה.”
הבודהיזם משתמש במונחים שונים. לדברי בודהה, הנפש האנושית במצבה הנורמלי יוצרת דוּקְהָא – סבל, חוסר סיפוק או אומללות – והוא מאפיין את המצב האנושי. בכל מקום שאליו תלכו וכל מה שתעשו, אומר בודהה, תפגשו בדוקהא, והוא יבוא לידי ביטוי במוקדם או במאוחר בכל מצב.
על-פי הנצרות, המצב הקולקטיבי הנורמלי של האנושות הוא מצב “החטא הקדמון”. “חטא” הוא מילה שבמידה רבה הובנה ופורשה שלא כהלכה. בתרגום מילולי מהיוונית העתיקה, שבה נכתבה הברית החדשה, פירוש המילה לחטוא הוא להחטיא את הסימן, בדומה לאופן שבו הקַשָת מחטיא את המטרה. אם כך, לחטוא פירושו להחטיא את תכלית הקיום האנושי, כלומר לחיות בחוסר מיומנות ובעיוורון, ובכך לסבול ולגרום סבל. שוב, כאשר המונח מרוקן ממטענו התרבותי ומהפירוש המוטעה, הוא מצביע על הפרעת תפקוד הטבועה במצב האנושי.
לאנושות יש הישגים מרשימים! יצרנו יצירות נשגבות במוזיקה, בספרות, בציור, באדריכלות ובפיסול. באחרונה חוללו המדע והטכנולוגיה שינויים קיצוניים בדרך חיינו ואפשרו לנו לעשות וליצור דברים שהיו נתפשים כנִסים אפילו לפני 200 שנה בלבד. אין ספק: התודעה האנושית נבונה ביותר. אך התבונה שלה נגועה בשיגעון. המדע והטכנולוגיה העצימו את ההשפעה ההרסנית של הפרעת התודעה האנושית על כדור הארץ, על צורות חיים אחרות ועל בני האדם. מסיבה זו ניתן לזהות בבירור את אותה הפרעה, אותו שיגעון קולקטיבי, דווקא בהיסטוריה של המאה ה20-, והפרעה זו מתעצמת ומואצת.
מלחמת העולם הראשונה פרצה בשנת 1914. מלחמות הרסניות ואכזריות, המונעות על-ידי פחד, חמדנות ותאווה לכוח, היו שכיחות לאורך ההיסטוריה האנושית, בדומה לעבדות, לעינויים ולגילויי אלימות שנגרמו בשל סיבות דתיות ואידאולוגיות. אנשים סבלו זה מידי זה יותר מאשר מאסונות טבע. עם זאת עד שנת 1914 המציא השכל האנושי האינטליגנטי לא רק מכונות בעלות בערה פנימית, אלא גם טנקים, פצצות, רובים, צוללות, להביורים וגז רעיל. אינטליגנציה בשירות השיגעון! בלוחמה נייחת בביצורים בצרפת ובבלגיה נהרגו מיליוני אנשים כדי לכבוש קילומטרים ספורים של בוץ. בסיום המלחמה בשנת 1918 הביטו השורדים באימה ובתדהמה בהרס שנוצר: 10 מיליון בני אדם נהרגו, וברבים אחרים הוטל מום או שגופם הושחת. עד אז מעולם לא היה השיגעון האנושי בעל השפעה כה הרסנית, כה ניכרת. הם לא העלו על דעתם שזו רק ההתחלה.
עד שלהי המאה ה20- מספר האנשים שמתו מוות אלים מידי אחיהם בני האדם עלה על 100 מיליון. הם נהרגו לא רק במלחמות בין אומות שונות, אלא גם בהשמדה המונית וברצח עם, כגון רצח 20 מיליון “אויבי המעמד, המרגלים והבוגדים” ברוסיה הסובייטית בהנהגת סטלין, או זוועות השואה בגרמניה הנאצית. הם נהרגו גם בעימותים פנימיים קטנים יותר, כגון מלחמת האזרחים בספרד או במשטר החמר רוז’ בקמבודיה, כאשר רבע מאוכלוסיית המדינה נרצחה.
