ראשי » אימון אישי-קואצ'ינג, הוליסטיקה-כללי, התפתחות אישית-הגשמה עצמית, חדשות-הוליסטיקה, מודעות עצמית, קואצ'ינג-התפתחות אישית » אחרון חביב: הנאות התפיסה

אחרון חביב: הנאות התפיסה

אחרון וחביב: הנאות התפיסה

כיצד אנו חווים את העולם שסביבנו בעקבות תיוג פסיכולוגי ? איך חוויות מציאות נתפסות אצל כל אחד מאיתנו כאשר החוויות עומדות להסתיים ? וכיצד הדבר משפיע על הטיות בהחלטותינו, בתפיסותינו ובהתנהגויותינו ?

ממצאי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Psychological Science על ידי חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מישיגן שבארצות הברית, מתארים ניסוי פסיכולוגי מעניין שממצאיו מתארים את סובייקטיביות התפיסה האנושית ומראים כיצד תיוג של אירוע פסיכולוגי כאירוע אחרון בסדרה של חוויות ש”עומדת להיגמר” עשויה להשפיע על השיפוט הסובייקטיבי שלנו באופן ש”צובע” את החוויה כולה באופן חיובי יותר וכן גורם לנו להטיה חיובית שמדרגת באופן מהנה, נעים ומשובח יותר את החוויה האחרונה שאנו יודעים שאנו עומדים לחוות. 

הנאה ושוקולד. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc1. צילום:Evan-Amos

הנאה ושוקולד. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc1. צילום:Evan-Amos

במחקרם בחנו החוקרים כיצד ידרגו סטודנטים במכללה את הנאתם מחווית טעימת שוקולדים ואת הנאתם משוקולדים שונים בתלות בתיוג הפסיכולוגי שניתן לחלק מהסטודנטים בדבר סופיות החוויה: לשם כך החוקרים בחנו כ-50 סטודנטים שחלקם התבקשו לטעום חמישה סוגי שוקולדים אחד אחרי השני מבלי שנאמר להם בסיום שהם עומדים לקבל את השוקולד האחרון. אז נדרשו הנבדקים לומר איזה שוקולד היה המהנה ביותר עבורם (שוקולד מריר, שוקולד חלב, קרמל, שקדים וקרם) ולדרג את הנאתם מהחוויה.

לנבדקי קבוצה אחרת ניתנו אותם שוקולדים אך לפני שקיבלו את השוקולד האחרון, נאמר לנבדק על ידי החוקר כי “אתה עומד לטעום את פיסת השוקולד האחרונה”. אז הנבדקים דירגו את השוקולדים לפי מידת הנאתם ואת הנאתם מכלל החוויה של הטעימות.

ממצאי המחקר העלו כי נבדקי הקבוצה השנייה שזכתה להתראה לפי אכילת השוקולד האחרון חוו את הטעימות כחוויה חיובית ומהנה יותר מהדירוג של כלל החוויה על ידי הקבוצה הראשונה. יתרה מכך, נבדקים אלה דירגו את השוקולד האחרון כשוקולד הטעים ביותר, ולא משנה מה היה טעמו. זאת בהשוואה לקבוצה הראשונה שלא הראתה העדפה לסוג שוקולד מסוים או שוקולד לפי מיקום (כלומר הם לא דיווחו למשל שהשוקולד האחרון תמיד היה טעים ביותר, בדומה לקבוצה השניה, שזכתה לדעת שהחוויה עומדת להיגמר).
החוקרים סבורים כי לממצאים אלה השלכות על הבנתנו התיאורטית והיישומית לגבי חוויות הבאות לידי סיום, באופן שפרקטי גם להבין כיצד ולמה אנו מוטים בקבלת החלטות, רגשות, התנהגויות והנאות סובייקטיביות מחוויות הבאות לסיומן.

תגיות: ,

השאר תגובה

דילוג לתוכן