ראשי » הוליסטיקה-כללי » תופעות לוואי לתרופות פסיכיאטריות

תופעות לוואי לתרופות פסיכיאטריות

תופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות וטיפול טבעי בהפרעות רגשיות

בעקבות אירועי הירי בארה”ב, שם נרצחו בני אדם רבים חפים מפשע, יש חובה לדון בהשפעות של תרופות פסיכיאטריות על הנוטלים אותן, בכיוון של התפרצויות אלימות ואף רצחניות. חשוב שהרשויות האחראיות על בריאות הנפש יתייחסו לנושא זה בדחיפות. לצד התועלת הרפואית הטמונה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות, יש לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון היסטוריה של השפעה בכיוון של אלימות, בכלל זה התאבדויות ורציחות. כמו במקרים רבים אחרים, גם באירוע מהזמן האחרון, בו נרצחו 12 אנשים במספנות הצי האמריקני ע”י ארון אלכסיס, מתברר שהרוצח נטל תרופה נוגדת דיכאון בשם טראזודון.

תופעות הקשורות לתרופות פסיכיאטריות
תופעות לוואי של התרופות האלו יכולות להיות: התפתחות דיכאון או החמרת דיכאון קיים, מחשבות אובדניות עד כדי ניסיון התאבדות או התאבדות, חרדה קיצונית, אי שקט עד חוסר מנוחה חמור, התקפי פאניקה, קשיים בהירדמות או נדודי שינה, התנהגות אגרסיבית, עצבנות, פעולה ללא מחשבה תחילה, התרגשות מטורפת.
הירי שהתרחש בנמל הצי בארה”ב הוא רק האירוע האחרון, שמעלה שאלות אתיות לגבי המשך מתן תרופות מרשם פסיכיאטריות. מובן שאין בטיחות ויש סיכון בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון ותרופות פסיכיאטריות אחרות. ממש בשנה האחרונה שופט בקנדה ציין בפסק דינו, שנער בגיל העשרה שהרג את חברו היה נתון תחת השפעת פרוזק.

ישנו מאמר שדן בתופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות, שנכתב על ידי הפרופ’ לפסיכיאטריה דיויד היאלי מאוניברסיטת קרדיף. שם נכתב: “רשויות החוק עדיין ממשיכות להיתקל במקרי אלימות הקשורים בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. דרוש שינוי חוקתי בנושא זה. זוהי בעיה כלל עולמית ודורשת תגובה כלל עולמית.”
בשנת 2004 FDA בארה”ב חידשו את דף האזהרות לגבי תרופות אלו. שם נכתב ש: “תרופות נוגדות דיכאון מעלות, יחסית לפלסבו, את הסיכון למחשבות אובדניות אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים. זאת נמצא בניסויים קצרי זמן, לגבי טיפול בדיכאון חמור והפרעות נפשיות אחרות.” עוד נאמר, ש: “כול מי ששוקל שימוש בתרופות כאלו לילדים, בני נוער וצעירים חייב לשקול את הסיכון הזה מול המלצת הפסיכיאטר.” שינוי זה בדף האזהרות ניכפה על חברות התרופות, עקב ריבוי התביעות המשפטיות נגדן, על כך שלא ציינו את האפשרות לנזקים חמורים שנזכרו לעיל. לדוגמה, חברת התרופות GSK הסכימה לשלם פיצויים בסך ביליון דולר עבור 800 תביעות לגבי נזקי התרופה פאקסיל. זאת, בנוסף ליותר מ- 3 ביליון דולר שהטיל עליה בית המשפט על שיווק בלתי חוקי של תרופה זו ותרופות נוספות.
בארה”ב הקימו עמותה עם אתר אינטרנט בשם: RxISK. זהו אתר חופשי המיועד לחולים, רופאים, רוקחים ועוד אנשי מקצוע. הוא מוקדש למידע אודות תופעות לוואי ומחקרים בנושא תרופות מרשם מכל הסוגים. המידע הוא מעבר למה שנכתב בדפי האזהרות המתלווים לאריזת התרופה. תרופות נוגדות דיכאון אינן היחידות הקשורות לאלימות ולהתנהגות רצחנית, אך הן העיקריות שעלולות לגרום לכך. יש בארה”ב מכון הנקרא בשם: “רפואה תרופתית בטוחה”. בשנת 2010 הוא הציג רשימה של 31 תרופות מרשם שכיחות, הקשורות להגברה משמעותית מאוד של מקרי אלימות בקרב המשתמשים. בראש הרשימה נמצאת התרופה צ’אנטיקס הניתנת לסיוע בהפסקת עישון, אחריה התרופות פרוזק ופאקסיל ותרופות הניתנות לטיפול בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. הנתונים נלקחו מתוך פרסומים של FDA (רשות המזון והתרופות בארה”ב). למעשה, כמות האירועים האמיתית הייתה גבוהה פי 10 מזו שנרשמה על ידי FDA. אי הכנסת המספר המדויק של מקרי תופעות הלוואי של אלימות נעשה בנימוק שהיה זה רק צירוף מקרים שמתוך 10 התרופות הגורמות ביותר להתנהגות אלימה – מחציתן הן תרופות נוגדות דיכאון ואלו הן: פלואוקסטין (פרוזק), פארוקסטין (פאקסיל), פלווקסאמין (לווקס), ונלאפאקסין (אפקסור) ו- דסוונלאפאקסין (פריסטיק).

בשנת 2011 נרשמו 14 מיליון מרשמים לפאקסיל ו- 25.5 מיליון מרשמים לפרוזק. לפי חישוב סטטיסטי המסתמך על רישום מוקדם יותר של השפעת התרופות, עלולה כמות המרשמים הזו לגרום ל- 158,000 אירועי אלימות, עקב נטילת שתי תרופות אלו בלבד.

במחקר אחר, שבדק 9,000 בני אדם שנטלו פאקסיל או תרופות נוגדות דיכאון אחרות, נמצאו פי 2 יותר כאלו שחוו אירועי עוינות מאשר היו בקרב אלו שנטלו פלסבו. פרופ’ היאלי טוען, שהסיבה העיקרית העומדת מאחורי התאבדויות והתנהגות אלימה כלפי אחרים היא התקפי אי שקט. אלו גם גרמו ל- 5% מנוטלי התרופות נוגדות הדיכאון לנשור מהמחקר, בעוד שבקרב נוטלי הפלסבו נשרו רק 0.5%, פי עשר פחות!
תרופה נוספת מבין עשרת התרופות הגורמות ביותר להתנהגות אלימה היא סטראטרה, שניתנת לסובלים מ- ADHD – הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. בהתחשב בכך שתרופות נוגדות דיכאון ולטיפול ב-ADHD הינן מתרופות המרשם השכיחות יותר, העובדה שכה רבות מהן קשורות לאירועי אלימות חייבת לגרום להפסקת השימוש בהן. בנוסף להיותן מגבירות אירועי אלימות, תרופות לטיפול ב- ADHD, כמו ריטלין, ויואנסה, סטראטרה ואדראל (יש להם בנוסף שמות גנריים מקבילים) נמצא שהן אחראיות לכ- 23,000 הפניות חירום למרפאות. ב- 6 השנים האחרונות הייתה עלייה של 400% בפניות חירום למוסדות רפואה בארה”ב עקב שימוש בתרופות אלו.

אזהרות של רופאי האיגוד הפסיכיאטרי בארה”ב
המצבים בהם הם ממליצים לחפש פתרונות אחרים במקום תרופות כימיות פסיכיאטריות הם אלו: כשיש מצבי דמנטיה אצל קשישים, כשיש בעיות התנהגותיות אצל ילדים וכשיש נדודי שינה אצל מבוגרים.
לדבריהם, תרופות נוספות אליהן יש להתייחס בזהירות הן: פריספרדאל, זיפרקסה, סרוקואל ואביליפאי. ההמלצות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, לגבי מתן מרשמים לתרופות אנטי-פסיכוטיות, הן חלק ממגמה שדוגלת בבחירה חכמה יותר של תרופות אלו. ההמלצות מכסות מגוון רחב של תרופות שכיחות, שעדיף שהן החולים והן הרופאים יעמידו את השימוש בהן בסימן שאלה. זאת, מאחר ומסתבר שהן גורמות יותר נזק מאשר תועלת. גם כאשר תרופות אלו אינן משפיעות לכיוון של התנהגות אלימה או דיכאונית וכו’, גם כאשר נראה שהן עוזרות לשפר את המצב הנפשי, הרי שבטווח ארוך הן פוגעות בגוף האדם ובעיקר גורמות לפגיעות במוח, כמו דמנטיה והפרעות מוחיות נוספות. לפי דברי הפרופ’ לפסיכיאטריה ג’ואל יגר מאוניברסיטת קולורדו- בולדר, כפי שנאמרו בתכנית USA Today: “רופאים שמרבים לרשום תרופות לטיפול נפשי מתוך מחשבה שהן יעזרו עושים זאת לעיתים קרובות מבלי לנסות קודם לכן חלופות בטוחות יותר וגם יותר יעילות.”

דרכים טבעיות להתגברות על דיכאון והפרעות נפשיות
חשוב להבין שהמזון ממנו אדם ניזון ואורח חייו בכלל הם הגורמים שאותם כדאי להביא לאופטימום, כדי לפתור בעיות נפשיות, מאחר והגוף והנפש קשורים באופן מוחלט האחד בשני. יעיל יותר לשלב טיפולי נפש וטיפולי תזונה. השיטה הטיפולית NLP יכולה לתרום בכך שהיא תורמת לקידוד מחדש של מצבים נוירולוגיים במוח (בהמשך כתבה נפרדת על NLP). דיכאון הוא מצב חמור מאוד. אך אין זו “מחלה”. למעשה, זהו סימן שאין איזון בין הגוף והנפש של הסובל מכך. למשל, מחקרים רבים ומקיפים מדגימים בפנינו את הקשר בין מצב נפשי עם בריאות של מערכת העיכול. רבים חושבים שהמוח הוא האיבר האחראי על בריאות נפשית. אך למערכת העיכול יש תפקיד הרבה יותר משמעותי. התרופות הניתנות כיום כטיפול פסיכיאטרי אינן טובות יותר מאלו שניתנו לפני 50 שנה. מובן לחלוטין שזקוקים לגישה חדשה. התפריט בהחלט מהווה חלק חשוב מנקודת ההתחלה. נקודה זו כוללת איזון של הגוף ואיזון באורח החיים.
מחקרים כיום מלמדים שפלורת המעיים אחראית לא רק לבריאות הגופנית, אלא גם לבריאות הנפשית. צריכת סוגים מסוימים של פרוביוטיקה יכולה אפילו לעזור להתגבר על מצבי חרדה. מחקרים נוספים הוכיחו שיש דרך בטוחה ויעילה להתגבר על דיכאון וחרדה ללא תרופות. דרכים אלו הן:
* חשוב לצמצם עד למינימום צריכת סוכרים מזוקקים.
* מומלץ לצרוך מזונות פרוביוטיים כמו: ירקות מוחמצים באופן טבעי, יוגורטים צמחיים משקדים ושומשום, קפיר עיזים (רק למי שיכול לאכול מוצרי חלב).
* להקפיד על רמת טובה של B12. מחסור בוויטמין זה יכול לגרום לדיכאון לחלק מאלו הסובלים מכך.
* חשוב לספק לגוף כמות טובה של ויטמין D. הדרך הטובה ביותר לכך היא עם חשיפה נכונה לשמש. ויטמין D חשוב ביותר למצב הרוח. במחקר נמצא, שבקרב אנשים עם הרמות הנמוכות ביותר של ויטמין D, הייתה שכיחות של דיכאון פי 11 יותר מאשר השכיחות אצל אלו עם רמה נורמלית של ויטמין D. היום יודעים שדיכאון חורף מהווה את אחת התופעות שהיא תוצאה ממחסור בקרינת שמש, הגורם לירידה ברמת ויטמין D בגוף. אם כי המחסור באור כשלעצמו גם משפיע על כך.

* יש לדאוג לרמה מספקת של חומצות שומן מסוג אומגה-3. 60% מהרכב המוח הן חומצות שומן, שרובן מסוג אומגה-3. השלמה טובה היא עם מוצר מאצות ים מיקרוסקופיות המכילות DHA.
* כמות מספקת של מלח היא חשובה. מלח הימלאיה מומלץ, שכן יש בו יותר מ- 80 מינרלים ויסודות קורט שונים.
* לשלב בסדר היום התעמלות ופעילות גופנית מתאימה. אלו מפחיתים באופן משמעותי סיכון להתפתחות דיכאון.
* לדאוג לשינה מספקת. יש קשר הדוק בין חוסר שינה ודיכאון, כך שגם אם מקפידים על תזונה, אורח חיים ופעילות גופנית מתאימים – שינה לא מספקת עלולה אף במצב טוב זה לגרום לדיכאון.
* כשישנן בעיות רגשיות ניתן גם להיעזר בטכניקת EFT. ניסויים מדעיים הראו ששיטה זו יכולה להפחית דרך טיפול קצר מועד את ההשפעה הרגשית של זיכרונות ואירועים קשים, אשר יכולים להוות גורם ללחץ רגשי. כאשר מצליחים לנקות מצב כזה, יכול הגוף לאזן את עצמו מחדש ולהבריא. בהמשך כתבה נפרדת אודות EFT.

עבור טיפול בבעיות מוחיות שונות יש שורה של תוספי מזון וצמחי מרפא שמטפלים במצב. בחוברות קודמות של “תזונה פלוס” כבר נכתב אודות חומרים אלו. להלן תזכורת שלהם, לא כולל החומרים שכבר נזכרו בפסקאות הקודמות, ואלו הם:
* תוספת B קומפלקס, או מולטי ויטמין המכיל מנה טובה שלהם. לעיתים דרושה מנה מוגברת של ניאצין, ויטמיני B6 ו- B5.
* מינרלים חשובים במיוחד הם אבץ, יודן (באמצעות אצות-ים) וסלניום.
* תוספי חומצות אמיניות ונגזרות שלהן אשר עוזרים הם: גאב”א, 5HTP, SAMe, אצטיל-L-קרניטין ופוספאטידילסרין.
* צמחים ותרכיזים שלהם: רודיולה, פסיפלורה, ולריאנה, היפריקום (מופיע גם כתרופת מרשם בשם ‘רמוטיב’) וסוגי ג’ינסנג.
* תוספי מזון חשובים לטיפול ב- ADD (הפרעות קשב וריכוז) וב- ADHD (ADD והיפראקטיביות), מלבד תזונה בריאה ומתאימה עם דגש על פירות וירקות, בעיקר ירוקים, שמן קוקוס וצמחי מרפא מתאימים כוללים: חומצות השומן EPA , DHA ו- GLA, פיקנוגנול, פוספטידיל סרין, ויטמיני B, אבץ, מגנזיום, פרוביוטיקה.
לסיכום, ישנם מצבים שבהם אדם נמצא בדיכאון חמור עד כדי מחשבות אובדניות. יתכן שבמצב כזה תרופה פסיכיאטרית יכולה להועיל, אך לא ברור אם העזרה היא כתוצאה מהתרופה או בעקבות השכנוע העצמי שאכן התרופה תעזור. מחקרים מצאו, שעד 75% מתועלות של תרופות נוגדות דיכאון מיוחסים לאפקט הפלסבו. כמו כן, אם אדם בוחר לטפל עם תרופה פסיכיאטרית חשוב שהוא יהיה תחת השגחה קרובה, כדי לוודא שאין סכנה שהתרופה תשפיע באופן שלילי, בכיוון של אלימות ואובדנות. בנוגע לנסיבות החיים, אם הן קשות ולא ניתנות לשינוי, קיימת האפשרות ללמוד לשנות את התגובה אליהן. חשוב שיהיה איזון באורח החיים, חשוב להקשיב לאיתותי אזהרה של הגוף ולהתייחס אליהם. כאשר יש דיכאון, חרדה ומצבי מוח בעייתיים אחרים, כדאי להשקיע בטיפולים, כולל טיפולי תזונה, לפחות כפי שמשקיעים בטיפול במחלה גופנית.

מקורות:
The Violent Side Effects of Antidepressants that Many Ignore October 03, 2013, Dr. Mercola
Scientific American September 20, 2013 New York Times September 17, 2013
MedlinePlus, Trazodone
PLoS Med 3(9): e372
28
New York Times June 3, 2004
Drugwatch.com Paxil Lawsuits
PLoS ONE 5(12): e15337
Psychcentral.com, Prescriptions for 2011
Scientific American September 20, 2013
USAToday.com September 21, 2013
Choosingwisely.org
Neurogastroenterology and Motility 2011 Dec;23(12):1132-9
Proceedings of the National Academy of Sciences 2011 Sep 20;108(38):16050-5.
American Journal of Geriatric Psychiatry December 2006; 14(12): 1032-1040
Effects of Omega-3 Fatty Acids on Mental Health, Agency for Healthcare
Brief Group Intervention Using EFT (Emotional Freedom Techniques) for
Depression in College Students

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

קטגוריות: הוליסטיקה-כללי